הקדמה
הכלכלה היא מושג נרחב שנתקלים בו פעמים רבות בחיינו, והוא מתייחס למגוון רחב של נושאים כלכליים. בגדול, היא עוסקת בייצור, צריכה והפצה של סחורות ושירותים, ולומדת כיצד אנשים, עסקים, ממשלות ומדינות בוחרים להשקיע את משאביהם.
הכלכלה מתבססת על הנחה שהאנשים פועלים תוך התנהגות רציונלית. ביסודה נמצאות שתי עקרונות חשובים: לימודי העבודה והמסחר. בזמן הנוכחי, ישנם כלים רבים ליצירה ורכישה של משאבים, ומשימתה של הכלכלה היא לקבוע אילו שיטות יביאו לתוצאות הטובות ביותר.
הכלכלה נחלקת לשני תחומים עיקריים: מאקרו כלכלה, שעוסקת בהתנהגותה של הכלכלה כולה והמנגנונים הראשיים של כלכלה מתפקדת והמיקרו כלכלה, שמתמקדת באנשים ובעסקים בודדים.
תיאוריות שונות בכלכלה
שניים מהביטויים הנפוצים ביותר במאקרו כלכלה, שתכף נבין מהי, הם מדיניות מוניטרית וכלכלה קיינסיאנית.
המדיניות המוניטרית היא ענף של הכלכלה הקיינסיאנית (פותחה על ידי כלכלן בריטי, ג’ון מינארד קיינס). היא שטוענת שמדיניות יציבה היא המסלול הטוב ביותר לניהול הכלכלה. לרוב יש להם דעות חיוביות בדרך כלל על שווקים חופשיים כדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים.
לעומת זאת, גישות קינסיאניות אחרות מעדיפות מדיניות פיסקלית. הן גורסות כי רק ממשלה אקטיביסטית יכולה לנהל תנודות שווקים ומיתון לא רציונליים. הן מאמינות שלעתים קרובות השווקים לא עובדים טוב בהקצאת משאבים בעצמם.
העיקרון (והבעיה) של הכלכלה הוא שלבני אדם יש רצונות בלתי מוגבלים עבור עולם מוגבל באמצעים. מסיבה זו, מושגי היעילות נמצאים בראש מעייניהם של כלכלנים. יעילות מוגברת ושימוש טוב יותר במשאבים עשויים להוביל לרמת חיים גבוהה יותר.
מושגים נפוצים שחשוב להכיר בנושא הכלכלה
מאקרו ומיקרו כלכלה
בגדול, שני מונחים נפוצים בכלכלה הם מדיניות מוניטרית וכלכלה מיקרו. המדיניות המוניטרית עוסקת בנושאים רחבים יותר, בעוד שהמיקרו מתמקד בנושאים ממוקדים יותר.
בפרט, מדיניות מוניטרית מתעסקת בכלכלה ברמה הלאומית והבינלאומית, ומשתמשת בנתונים ומדדים כלכליים גדולים. זה יכול לכלול מדינות, יבשות, או אפילו את כל העולם.
היא גם עשויה להתמקד בסוגיות כמו צמיחה כלכלית, סחר בין-לאומי, מדיניות פיסקלית ומוניטרית של ממשלה, אינפלציה, ריבית, וגידול התפוקה הלאומית.
מיקרו כלכלה, מצד שני, עוסקת בהחלטות כלכליות של אנשים ועסקים בודדים. היא מנסה להבין כיצד אנשים ועסקים מגיבים לשינויים במחירים ולמהפכות בשוק.
היא גם מנסה להבין איך ולמה מחירים שונים בהתאם לסוג הסחורה, איך אנשים קובעים החלטות פיננסיות, ואיך אנשים מתנהלים, מתאמים ושותפים פעולה עם זה באופן הטוב ביותר.
היצע וביקוש
היצע וביקוש הם שני מושגי יסוד בכלכלה, המסבירים את התנהגות השווקים וקביעת מחירים.
היצע מתייחס לכמות המוצרים והשירותים הקיימים בשוק מסוים. גורמים כמו טכנולוגיה, מחירי חומרי גלם, ותחזיות עתידיות משפיעים על היצע.
ביקוש מתייחס לכמות המוצרים והשירותים שאנשים רוצים ומוכנים לקנות. העדפות הצרכנים, רמת ההכנסה, ומחירים של מוצרים דומים משפיעים על הביקוש.
הקשר בין היצע וביקוש הוא הדדי:
- כאשר היצע גדל, המחיר יורד (בהנחה שהביקוש נשאר קבוע).
- כאשר הביקוש גדל, המחיר עולה (בהנחה שהיצע נשאר קבוע).
נקודת שיווי משקל היא נקודה בה היצע שווה לביקוש. זוהי נקודת איזון בה כמות המוצרים המוצעת שווה לכמות המבוקשת.
דוגמאות:
- ירידה במחיר עגבניות גורמת לעלייה בביקוש (אנשים קונים יותר).
- פיתוח טכנולוגי חדש מאפשר ייצור זול יותר של מוצרים, מה שמוביל לירידה במחירם.
תוצר מקומי גולמי (תמ"ג)
תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הוא מדד פשוט יחסית, המודד את כמה כסף המדינה עשתה מכל מה שהיא ייצרה (מוצרים ושירותים) בפרק זמן מסוים (לרוב שנה).
במילים פשוטות:
- תמ"ג גבוה אומר שהמדינה הרוויחה הרבה כסף ממה שהיא ייצרה.
- תמ"ג נמוך אומר שהמדינה הרוויחה פחות כסף ממה שהיא ייצרה.
שימושים:
- השוואה בין מדינות: אפשר להשתמש בתמ"ג כדי לראות איזו מדינה הרוויחה יותר כסף.
- מדידת צמיחה כלכלית: אפשר להשתמש בתמ"ג כדי לראות כמה מהר הכלכלה של המדינה גדלה.
- הערכת מדיניות כלכלית: אפשר להשתמש בתמ"ג כדי לראות אם מדיניות כלכלית מסוימת עובדת טוב.
ריבית
הגדרה: ריבית היא תשלום עבור השימוש בכסף למשך תקופה מוגדרת. היא מוגדרת כאחוז מהסכום הנקוב (הקרן) אותו לווה אדם או גוף כלשהו (הלווה) מאת גורם אחר (המלווה).
מנגנון פעולה: הלווה משלם ריבית למלווה באופן קבוע, בדרך כלל בתשלומים תקופתיים (לדוגמה, חודשיים או שנתיים). גובה הריבית נקבע על ידי מספר גורמים, ביניהם:
- הסיכון הכרוך בהלוואה: ככל שהסיכון גבוה יותר, כך הריבית תהיה גבוהה יותר.
- תנאי השוק: ריבית מושפעת מהביקוש וההיצע בשוק ההון.
- מדיניות מוניטרית: הבנקים המרכזיים יכולים להשפיע על ריבית באמצעות כלי מדיניות שונים.
סוגי ריבית:
- ריבית קבועה: ריבית שאינה משתנה לאורך תקופת ההלוואה.
- ריבית משתנה: ריבית שיכולה להשתנות לאורך תקופת ההלוואה, בהתאם למדדים שונים (לדוגמה, ריבית בנק ישראל).
השפעות:
- עלות ההלוואה: ריבית מהווה מרכיב מרכזי בעלות ההלוואה עבור הלווה.
- תשואה על חיסכון: ריבית היא מקור התשואה עבור חוסכים.
- השפעה כלכלית: ריבית משפיעה על צמיחה כלכלית, אינפלציה, ועלויות מימון עבור עסקים וצרכנים.
אינפלציה
הגדרה: אינפלציה היא עלייה מתמשכת במחירי מוצרים ושירותים לאורך זמן. כתוצאה מכך, ערכו של הכסף יורד, וקונים יכולים לרכוש פחות.
מדידה: אינפלציה נמדדת באמצעות מדד המחירים לצרכן (מדד המחירים). המדד עוקב אחר מחירי סל מוצרים ושירותים ייצוגי, ומשקף את השינוי הממוצע במחירים.
גורמים:
- ביקוש גבוה: גורם לעליית מחירים כאשר הביקוש גבוה מהיצע.
- עלייה בעלויות ייצור: גורמת לעליית מחירים, כמו חומרי גלם, עבודה, ואנרגיה.
- הרחבת היצע הכסף: הדפסת כסף רבה מדי גורמת לירידה בערך הכסף ועלייה במחירים.
השפעות:
- פגיעה בכוח הקנייה: אינפלציה גורמת לירידה בכוח הקנייה של הצרכנים.
- אי-שוויון כלכלי: פוגעת בעיקר באוכלוסיות חלשות.
דרכי התמודדות:
- מדיניות מוניטרית: הבנקים המרכזיים יכולים להשתמש במדיניות מוניטרית, כמו העלאת ריבית, כדי להילחם באינפלציה.
- העלאת שכר: עובדים יכולים לדרוש העלאת שכר כדי להתמודד עם עליית מחירים.
עלות אלטרנטיבית
הגדרה:
- עלות אלטרנטיבית היא הערך של האפשרות הטובה ביותר שוויתרנו עליה כאשר בחרנו באפשרות אחרת.
- במילים פשוטות, זהו המחיר שאנחנו משלמים עבור בחירה מסוימת.
דוגמאות:
- בחירת לימודים אקדמיים במקום עבודה: העלות האלטרנטיבית היא המשכורת שיכולתם להרוויח בזמן הלימודים.
- רכישת רכב חדש: העלות האלטרנטיבית היא השימוש בכסף למטרות אחרות, כמו חיסכון או השקעה.
חשיבות:
- מושג העלות האלטרנטיבית חשוב מאוד בקבלת החלטות.
- הוא מאפשר לנו להעריך את הבחירות שלנו בצורה מושכלת ולבחור באפשרות שתביא לנו את התועלת הגבוהה ביותר.
חשיבות היתרון היחסי בכלכלה
הגדרה:
יתרון יחסי הוא היכולת של אדם, חברה או מדינה לייצר מוצר או שירות מסוים בעלות נמוכה יותר (יחסית) מאשר יצרנים אחרים.
השוואה בין יתרון יחסי ליתרון מוחלט:
- יתרון מוחלט קיים כאשר יצרן אחד יכול לייצר מוצר בעלות נמוכה יותר בכל מקרה.
- יתרון יחסי מתייחס ליחס בין יעילות ייצור מוצרים שונים.
דוגמה:
- נניח שמדינה A יכולה לייצר חולצות וג'ינסים בזמן עבודה זהה.
- אם ייצור חולצה אחת דורש 2 שעות עבודה וייצור ג'ינס אחד דורש 3 שעות עבודה, למדינה A יש יתרון יחסי בייצור חולצות.
- זאת, למרות שמדינה B עשויה לייצר חולצות וג'ינסים בזמן עבודה קצר יותר (לדוגמה, שעה אחת לכל אחד).
חשיבות:
- יתרון יחסי הוא הבסיס לעקרון ההתמחות והמסחר הבינלאומי.
- מדינות מתמחות בייצור מוצרים שיש להן יתרון יחסי בייצורם וסוחרות ביניהן.
- כתוצאה מכך, צרכנים נהנים ממחירים נמוכים יותר ומתחרות רבה יותר.
חשיבות יתרון הגודל בכלכלה
יתרון גודל אומר שחברה גדולה יכולה לייצר מוצרים בזול יותר מחברה קטנה, רק בגלל שהיא גדולה.
למה זה קורה?
- חברה גדולה יכולה לקנות יותר חומרי גלם ולכן לקבל הנחה.
- חברה גדולה יכולה להעסיק עובדים מומחים לכל דבר, מה שגורם לייצור להיות יעיל יותר.
- חברה גדולה יכולה להמציא דרכים חדשות לייצר מוצרים בזול יותר.
- חברה גדולה יכולה לחסוך כסף על ידי שיתוף פעולה בין מחלקות שונות.
למה זה גורם?
- מחירים נמוכים יותר ללקוחות.
- קשה לחברות קטנות להתחרות.
- כמה חברות גדולות שולטות בשוק.
דוגמאות:
- חברת רכב גדולה יכולה לייצר מכוניות בזול יותר מחברה קטנה.
- חברת סופרמרקטים גדולה יכולה לקנות יותר מוצרים ולכן למכור אותם בזול יותר.
חשוב לציין:
- חברות קטנות יכולות להתחרות בחברות גדולות על ידי התמחות, חדשנות, ושירות לקוחות מעולה.
- יתרון גודל יכול להוביל לבעיות כמו ריכוזיות ופגיעה בתחרות.
סיכום
הבנת הכלכלה ואבני היסוד של הכלכלה חשובה להתנהלות שלנו כבני אדם וצרכנים בעידן המודרני ועל אחת כמה וכמה כמשקיעים בשוק ההון הנדרשים להבין את התהליכים הכלכליים בכל התקופות. בנוסף, אנשי עסקים רבים משתמשים במצב הכלכלה, סביבת הריבית ונתונים נוספים על מנת לקבל החלטות עסקיות וכמובן שגם הם חלק מהכלכלה עצמה ומניעים אותה.
