בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז לראשונה מאז משבר הקורונה ב-2020. הורדת הריבית קוראת בצל המלחמה כאשר ניתן לראות כי האינפלציה מאוד התמתנה ושעומדת כעת על 3.3%. תחזית הצמיחה של הבנק המרכזי נותרה ללא שינוי ועומדת על 2%. הנגיד אמר במסיבת העיתונאים כי יהיה צורך בשינוי תקציבי בהמשך הדרך
לינקים למדריכים ראשיים נמצאים כאן:
– השקעות דיבידנד, למה כמה ואיך
ישראל היא הראשונה בין המדינות המפותחות שמורידה את הריבית במשק לאחר תקופה ארוכה של העלאות ריבית ובתום תקופה של יציבות בשיעורי הריבית הגבוהים.
הורדת הריבית קרתה בניגוד לתחזיות רוב הכלכלנים הבחירים בשוק ונבעה באופן ישיר מהמלחמה המתמשכת ומכוונת בנק ישראל לסייע למגזר העסקי ולעזרה למשפחות שנפגעו.
במסיבת העיתונאים מסר הנגיד כי הגידול בתקציב הביטחון "מחדד עוד יותר את הצורך בהתאמות בתקציב וקביעת גירעון ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר בשנים שלאחר המלחמה. ואמר שיש לבצע בצע חלק ניכר מההתאמות כבר בתקציב 2024.
"ברצוני לומר בצורה הברורה ביותר: אי התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צרכי המלחמה עלולה לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. לא בכדי בלימודי הכלכלה שגור המשפט 'אין ארוחות חינם'".
אז כפי שאננו רואים, הנגיד בא ואומר כי הוא מוריד כרגע את הריבית כדי לעזור למשק, אבל יש משקל רב לממשלה בהמשך תמרונים פיננסיים על מנת לגרום לכך להימשך
בחטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכים כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5% לאחר שהמצב המדיני בטחוני יחזור לקדמותו. בחטיבה מדגישים לאור המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, גם בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה. האינפלציה השנתית במהלך ארבעת הרבעונים של שנת 2024 צפויה לעמוד על 2.4% ובמהלך 2025 על 2%, תחזיות בהחלט יציבות ואופטימיות יחסית מצד החוקרים.
בחטיבה העריכו כמה תרחישים, והראו כי אם הממשלה לא תבצע התאמות, ייתכן שהצמיחה תיפגע ב-0.5% לשנה בשנים 2024 ו-2025. בתרחיש חמור זה, יכול החוב הלאומי להגיע לרמה של בין 72%-80% תוצר עד לשנת 2030, במקום 63% במקרה של התאמות.
